#17 הנסיעה לפושקר: קץ עידן התמימות. וקצת על פושקר

כבר אחרי חצות. לא אכפת לנו מה השעה, העיקר לצאת מג'איסאלמר. עולים לקרון, מוצאים את הדרגשים שלנו ומתחילים להתמקם. פתאום מופיע מאנו, בעל המלון. הוא בא כדי לוודא שהסתדרנו ברכבת, להמשיך לקרוא #17 הנסיעה לפושקר: קץ עידן התמימות. וקצת על פושקר

#16 ג'איסאלמר. Welcome to Hell

אומרים שבהודו כל דבר זה הרפתקאה. צודקים. ככל שעובר הזמן אנחנו מגלים שאף פעם אי אפשר לדעת מראש מה עומד לקרות, אפילו לגבי דברים שנראים ממש פשוטים וצפויים. מצד שני, תמיד הכל מסתדר בסוף. תרגול טוב לחיים. להמשיך לקרוא #16 ג'איסאלמר. Welcome to Hell

#15 ראג'סטאן Here we come

לפי הלונלי פלנט שאנחנו משום מה מתעקשים לסחוב איתנו (כנראה היחידים בהודו שמחזיקים במוצג הארכיאולוגי הזה), צ'נאי זו אחת הערים היותר מזעזעות. אנחנו דווקא נהננו. כנראה יש לנו קטע עם ערים, אולי געגועים לתל אביב להמשיך לקרוא #15 ראג'סטאן Here we come

#14 קודאי-קנאל: מה הקטע עם השוקולד?

על קודאי-קנאל שמענו עוד מהארץ. מה לא סיפרו לנו? הנוף מהמם, מייצרים שם שוקולד משובח, יש שם מאפייה מדהימה. בלונלי פלנט העיר מתוארת כ"היל סטיישן", מלכת ההרים, אחת מהערים שהבריטים נמלטו אליהן מהחום הכבד שבמישורי הודו.

עם כל הציפיות האלו, להמשיך לקרוא #14 קודאי-קנאל: מה הקטע עם השוקולד?

#13 הטרק ממונאר לקודאי-קנאל. או: למה לא לסמוך על פיני

יש קטע כזה אצל הודים שעובדים עם תיירים ישראלים, שהם לא חושבים שהישראלים יצליחו לזכור איך קוראים להם (ובצדק) ולכן מאמצים לעצמם שם ישראלי קליט וזכיר. ההשראה לשמות היא כנראה מסרטי בורקס ישנים או משהו בסגנון, להמשיך לקרוא #13 הטרק ממונאר לקודאי-קנאל. או: למה לא לסמוך על פיני

#12 אנחנו ומטעי התה במונאר

אחרי חודש וקצת בטיול אנחנו מתחילים להרגיש את הפז"מ. קונים שרשרת אורות לקשט את החדר. קונים כבל מאריך כדי שיהיה לנו חשמל גם במרפסת (שלא לדבר על זה שהשקעים פה תמיד במקומות הכי הזויים. ומודבקים בסלוטייפ). מצליחים להיות ניידים למרות ריבוי התיקים והילדים. אז אחרי כל זה, להמשיך לקרוא #12 אנחנו ומטעי התה במונאר

#11 אם אין אני לי – קומילי

אחרי שמיצינו את השיט בתעלות בקרלה ובעיקר את הלחות ויתושי הענק, אנחנו מחליטים לנסוע לכפר קטן בהרים בשם קומילי. המטרה: לראות קצת טבע אחר (ובמילים אחרות, להזיע פחות). האמצעי: אוטובוס לוקאל של חמש שעות. שאנחנו ניסע ברחבי הודו עם נהג צמוד ואוטו מפואר? להמשיך לקרוא #11 אם אין אני לי – קומילי

#10 תמונת מצב

שוב אין מים בברז. יורדת לחצר של הגסט האוס לחפש ברז כדי לצחצח שיניים לפני השינה. מזל שכבר התקלחתי מקודם, כשהביאו לנו hot bucket למקלחת של הבנות.

מפתיעה את עצמי. לא ידעתי שאני כל כך לא מפונקת. הייתי בטוחה שהשנים קלקלו אותי. אבל פה, תוך שבוע פתאום הכל עובר. אין מים חמים? להמשיך לקרוא #10 תמונת מצב