קטגוריה: כללי

אזהרת מסע: הפוסט מכיל תכנים, איך נאמר את זה בעדינות? לא הכי נעימים. או מעוררי תיאבון. לפחות לאלו מבינינו שהמקום הכי נועז אליו הגיעו במסעותיהם על גבי הפלנטה להמשיך לקרוא #20 שירותים. גרסת הודו

אנחנו בדרך לרישיקש. זו נסיעת הלילה השישית שלנו בהודו, ואנחנו מוכנים כמו שועלי קרבות ותיקים. כבר לא מופתעים כשמגלים שנקודת האיסוף היא בכלל לא בתחנת אוטובוס, להמשיך לקרוא #19 רישיקש

אז אנחנו בפושקר. לוקח לנו בערך יום ורבע לקלוט שהרצון לראות ערים נוספות בראג’אסטן התאדה ואיננו. בשביל מה לנסוע לעוד מבצר או ארמון, מה זה משנה בכלל. אם טוב לנו פה, להמשיך לקרוא #18 בפושקר הכרזנו על ה- Nesting

כבר אחרי חצות. לא אכפת לנו מה השעה, העיקר לצאת מג’איסאלמר. עולים לקרון, מוצאים את הדרגשים שלנו ומתחילים להתמקם. פתאום מופיע מאנו, בעל המלון. הוא בא כדי לוודא שהסתדרנו ברכבת, להמשיך לקרוא #17 הנסיעה לפושקר: קץ עידן התמימות. וקצת על פושקר

אומרים שבהודו כל דבר זה הרפתקאה. צודקים. ככל שעובר הזמן אנחנו מגלים שאף פעם אי אפשר לדעת מראש מה עומד לקרות, אפילו לגבי דברים שנראים ממש פשוטים וצפויים. מצד שני, תמיד הכל מסתדר בסוף. תרגול טוב לחיים. להמשיך לקרוא #16 ג’איסאלמר. Welcome to Hell

לפי הלונלי פלנט שאנחנו משום מה מתעקשים לסחוב איתנו (כנראה היחידים בהודו שמחזיקים במוצג הארכיאולוגי הזה), צ’נאי זו אחת הערים היותר מזעזעות. אנחנו דווקא נהננו. כנראה יש לנו קטע עם ערים, אולי געגועים לתל אביב להמשיך לקרוא #15 ראג’סטאן Here we come

על קודאי-קנאל שמענו עוד מהארץ. מה לא סיפרו לנו? הנוף מהמם, מייצרים שם שוקולד משובח, יש שם מאפייה מדהימה. בלונלי פלנט העיר מתוארת כ”היל סטיישן”, מלכת ההרים, אחת מהערים שהבריטים נמלטו אליהן מהחום הכבד שבמישורי הודו.

עם כל הציפיות האלו, להמשיך לקרוא #14 קודאי-קנאל: מה הקטע עם השוקולד?

יש קטע כזה אצל הודים שעובדים עם תיירים ישראלים, שהם לא חושבים שהישראלים יצליחו לזכור איך קוראים להם (ובצדק) ולכן מאמצים לעצמם שם ישראלי קליט וזכיר. ההשראה לשמות היא כנראה מסרטי בורקס ישנים או משהו בסגנון, להמשיך לקרוא #13 הטרק ממונאר לקודאי-קנאל. או: למה לא לסמוך על פיני

אחרי שמיצינו את השיט בתעלות בקרלה ובעיקר את הלחות ויתושי הענק, אנחנו מחליטים לנסוע לכפר קטן בהרים בשם קומילי. המטרה: לראות קצת טבע אחר (ובמילים אחרות, להזיע פחות). האמצעי: אוטובוס לוקאל של חמש שעות. שאנחנו ניסע ברחבי הודו עם נהג צמוד ואוטו מפואר? להמשיך לקרוא #11 אם אין אני לי – קומילי