אז אנחנו בפושקר. לוקח לנו בערך יום ורבע לקלוט שהרצון לראות ערים נוספות בראג’אסטן התאדה ואיננו. בשביל מה לנסוע לעוד מבצר או ארמון, מה זה משנה בכלל. אם טוב לנו פה, להמשיך לקרוא #18 בפושקר הכרזנו על ה- Nesting
#17 הנסיעה לפושקר: קץ עידן התמימות. וקצת על פושקר
כבר אחרי חצות. לא אכפת לנו מה השעה, העיקר לצאת מג’איסאלמר. עולים לקרון, מוצאים את הדרגשים שלנו ומתחילים להתמקם. פתאום מופיע מאנו, בעל המלון. הוא בא כדי לוודא שהסתדרנו ברכבת, להמשיך לקרוא #17 הנסיעה לפושקר: קץ עידן התמימות. וקצת על פושקר
#16 ג’איסאלמר. Welcome to Hell
אומרים שבהודו כל דבר זה הרפתקאה. צודקים. ככל שעובר הזמן אנחנו מגלים שאף פעם אי אפשר לדעת מראש מה עומד לקרות, אפילו לגבי דברים שנראים ממש פשוטים וצפויים. מצד שני, תמיד הכל מסתדר בסוף. תרגול טוב לחיים. להמשיך לקרוא #16 ג’איסאלמר. Welcome to Hell
#15 ראג’סטאן Here we come
לפי הלונלי פלנט שאנחנו משום מה מתעקשים לסחוב איתנו (כנראה היחידים בהודו שמחזיקים במוצג הארכיאולוגי הזה), צ’נאי זו אחת הערים היותר מזעזעות. אנחנו דווקא נהננו. כנראה יש לנו קטע עם ערים, אולי געגועים לתל אביב להמשיך לקרוא #15 ראג’סטאן Here we come